מגפת הקורונה שדרגה את חיי העבודה, כשהיתרון הבולט הוא עבודה מהבית. אבל ליתרון הזה יש חסרון משמעותי, הטשטוש בין חיי העבודה לחיים הפרטיים. בעבר כשההורים שלנו חזרו מהעבודה, הם השאירו את העבודה במשרד. היום העבודה איתנו בכל רגע ביום. המייל של העבודה מותקן על המחשב האישי ועל הפלאפון. הפלאפון האישי זמין למעסיק וללקוחות שמרגישים בנוח להתקשר גם בשעות שלאחר העבודה.
במציאות הזאת אנחנו בודקים את המייל לפני השינה, קמים בבוקר וישר בודקים את ההודעות מהעבודה, ואפילו מתעוררים באמצע הלילה בגלל מחשבות על עבודה. אי אפשר להתנתק. כל אלה הם סימנים מקדימים ללחץ.
לפי זה לא מפתיע שיותר מ-50% מהעובדים מרגישים סוג של לחץ, חרדה ודכאון בחיי העבודה שלהם. מה שגם גורם להיעדרויות רבות ממקום העבודה.
בריאות הנפש היא נושא מאוד מורכב, על פי טום אוקסלי, חוקר בריאות הנפש במקום העבודה, רוב הסובלים מבעיות נפשיות ירצו להגיע למקום העבודה למרות הקשיים, אבל העבודה עצמה תהיה קשה להם. חוסר ריכוז, בעיה בניהול משימות ותסכול שיוצא על לקוחות ועובדים אחרים.
הבעיה המרכזית היא שאין להם עם מי לדבר על זה. אם ידברו עם המנהל שלהם, הם שורפים את עצמם, העובד תמיד צריך להיראות שהוא בשליטה ושהכל קטן עליו. וגם אם היו פונים המנהל ככל הנראה לא יודע איך להגיב.
כל זה קורה בעיקר כי לא מדברים על בריאות הנפש במקום העבודה אלא אם קרה משהו, ואז כבר מאוחר מידי.
אז מה עושים? קודם כל חשוב שהמנהלים / ראשי הצוותים ידברו על בריאות הנפש. דיבור על בריאות הנפש לא גורם לאנשים אחרים להיות לא בריאים בנפשם. העלאת המודעות לבקשת עזרה לפני שמאוחר מידי. חשוב ללמד את ראשי הצוותים לדעת להבחין בחרדות ובקשיים, לדעת מה להגיד ומתי, ולדעת מתי לשתוק ולהקשיב. ללמד איך לנהל שיחה אנושית, להתנהל כמו שהיינו רוצים שיתנהלו אתנו במצב של חרדה או קושי נפשי אחר.
אוקסלי ממשיך ומתאר שבמקומות העבודה מלמדים לחשוב "מחוץ לקופסא" אבל לא מלמדים איך לנהל שיחה אחד עם השני. איך לעזור למישהו שנראה מתקשה, ואיך לשתף חבר לעבודה כשיש קשיים.
החיים היום כל כך תחרותיים, חברים לעבודה הם סוג של מתחרים, הלחץ נמצא שם כל הזמן. אבל אפשר גם אחרת, הצלחה של מישהו אחר היא לא כישלון שלך. עזרה למישהו אחר, דאגה לעובדים שלך, מחזקת את הקשר בין העובדים ואת הזיקה שלהם למקום העבודה. הם לא יעזבו בקלות מקום שבו הם מרגישים בטוחים.
בתעלומות של התא האפור אנחנו עוזרים לפתח את החברויות האלה. לחזק את הקשר בין העובדים. כי אנחנו יודעים שחברויות במקום העבודה הן לא פריווילגיה, הן צורך בסיסי והכרחי לכל אדם ולכל חברה.