מועדון הרצח של יום חמישי/ ביקורת ספר

אין דבר מענג יותר מקשישים שפותרים פשעים.

גברת מארפל, הבלשית החובבת של אגתה כריסטי, מצאה בכל דמות שפגשה משהו שהזכיר לה דמות מהעבר. והזכרונות האלה, בנוסף לעין ואוזן שהיו חדות מאוד יחסית לגילה המתקדם, עזרו לה לפתור פשעים שבמקרים רבים אף אחד לא ביקש ממנה לפתור. מה שכן ברור לחלוטין הוא שפתרון התעלומות השאיר את מוחה של מארפל הקשישה חד ועירני.

הרצון לשמר את הפעילות השכלית דרך פתרון תעלומות בלשיות קיים גם אצל 'מועדון הרצח של יום חמישי', חבורת דיירים בכפר של פנסיונרים בקנט, אנגליה, שכדי להפיג את השעמום מנסים לפענח בכל שבוע מקרה משטרתי שמעולם לא פוענח. כשרצח מתרחש בסמוך לכפר, ברור להם שזהו תפקידם לפתור את הרצח, והם יוצאים לחקירה.

הספר 'מועדון הרצח של יום חמישי' יצא בשנת 2020 וזכה להצלחה מיידית. העיבוד לסרט כמובן כבר בדרך וספר ההמשך כבר יצא לאור.

למרות הנטייה שלי לקריאת ספרות בלשית קלאסית, רכשתי את הספר לפני מספר חודשים ובלעתי אותו במהלך 3 ימים (מאוד נדיר מבחינתי, אני קורא בדרך כלל כמה דפים ביום וזהו). אני לא יודע אם זה קשור, אבל הסופר, ריצ'ארד אוסמן, מוכר בעיקר כמנחה שעשועונים בבריטניה. הוא ללא ספק יודע לעשות גוד טיים.

ארבעת הדמויות הראשיות שנונות, מצחיקות, חכמות ומפתיעות כל הזמן. התעלומה מצויינת ומתנהלת בצורת מסננת – לאט לאט החשודים שלנו מתנפים, כל אחד בצורה אחרת, ולבסוף נשאר הרוצח האמיתי. יש הרבה מאוד טוויסטים ותגליות, ועם כל חשד שעולה לנו הדמויות הולכות ומקבלות עומק.

אוסמן יודע שהקוראים של הספר קראו כבר ספר בלשי או שניים בחייהם. וראו איזה 5-6 סרטים בלשיים. ואיזה 150 פרקים של סדרות בלשיות. בקיצור, הוא יודע איך אנחנו חושבים ולא מתעלם מזה. אם הקורא רוצה לחשוד במישהו לא צפוי, אוסמן ייתן לו את כל הסיבות לעשות את זה. הרמזים לפתרון נמצאים כבר בהתחלה (ממש בהתחלה) אבל רק בסוף הספר אפשר להבין את זה.

מעבר לעלילה הבלשית הסוחפת, זה ספר מאוד מאוד מצחיק. יש לי העדפה ברורה לספרים קלילים וקומיים כאשר מדובר בספרות בלשית (מכאן ההעדפה שלי לבלשים הבריטיים על פני עמיתיהם האמריקאים), ו'מועדון הרצח של יום חמישי' מלא בהומור שגרם לי לצחוק בקול כמה וכמה פעמים.

אני ממליץ בחום על הספר, קריאה קלילה, סוחפת, עם הרבה הפתעות ודמויות מעולות.