הסרת המגננות בעבודה

מה שלומך? איך הולך? מה המצב? מתי בפעם האחרונה באמת עניתם למישהו מה שלומכם? מתי בפעם האחרונה באמת שיתפתם על המצב בבית, על האתגרים בעבודה, על הזוגיות...

התחרותיות וההישגיות מקיפים אותנו מכל הכיוונים, כולם נראים מוצלחים יותר, שמחים יותר ובעיקר שהצליחו לפצח את העניין הזה שנקרא חיים.

בעבודה אין מקום לטעויות ואם יש אז צריך להחביא אותן טוב טוב ולהעלים אותן, בזוגיות אין מקום לחששות, אנחנו צריכים לדעת מה נכון ולנווט את הספינה המשפחתית לחוף מבטחים. וכך לאט לאט אנחנו אוטמים את עצמנו, חוששים להראות חולשות, חוששים להגיד משהו לא במקום. אז אם שואלים מה נשמע אומרים הכל מעולה, ולפעמים בשיחות בכלל לא מצטרפים כדי לא להגיד משהו לא במקום. ואם יש רעיון יצירתי שיכול אולי להצליח, אפילו לא מציעים אותו. כי מפחדים מהכישלון.

ד"ר ברנה בראון היא חוקרת, כותבת, מרצה וחברת סגל המחקר בבית הספר לתארים מתקדמים בעבודה סוציאלית באוניברסיטת יוסטון. היא חקרה את הבושה ואת הפחד והגיעה למסקנה שהיכולת לחיות חיים מאושרים נובעת מהיכולת שלנו לאמץ את הפגיעות. היכולת להיות הראשונה בקשר שאומרת אני אוהבת אותך. היכולת לקחת סיכונים קטנים ביום יום שאולי ניפגע מהם, היכולת להשתלב בשיחה גם אם לא מכירים את כל האנשים ואולי נאמר משהו לא במקום. מי שמסוגל לקחת את הסיכונים האלה ולהיות שלם איתם, מי שמסוגל להגיד לעצמו: "וואלה מגיע לי להצליח", "מגיע לי להיות אהוב", "אני יכול להצליח". רק הוא יסתכל אחורה ויראה את השיעורים שהוא למד ולא את התסכולים מהדרך שהוא לא בחר.

בתא האפור אנחנו משתדלים קצת להסיר את המגננות, כל משתתף מקבל דמות ובכך הוא מרגיש בנוח להתחפש למישהו אחר כדי להרגיש בנוח להיות מי שהוא. אחרי כמעט כל תעלומה ניגשים אלינו ואומרים שאנשים שמעולם לא פתחו את הפה, פתאום הפכו להיות מרכז העניינים. ההתחפשות, עבודת הצוות שבלעדיה אי אפשר להגיע לפתרון, והאווירה הקלילה מזכירים לנו מי אנחנו.

ברנה היא חוקרת, היא לא נותנת את הפתרונות של איך לחיות נכון, ואיך להאמין בעצמך. אבל המחקר המרתק שלה שיכול ללמד אותנו הרבה על עצמנו, מצורף בלינק הראשון.

להרצאה: https://www.youtube.com/watch?v=CQHWl_VIQfg